ביאור:ירמיהו מו
קיצור דרך: a1146
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב (מהדורות נוספות של ירמיהו מו)
א אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה דבר ה' אשר היה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל הַגּוֹיִם.
| "כְּתָבוֹר בֶּהָרִים" (פסוק יח) |
ב
לְמִצְרַיִם על מצרים (כותרת לשתי הנבואות שבפרק זה):
עַל חֵיל פַּרְעֹה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר הָיָה עַל נְהַר פְּרָת בְּכַרְכְּמִשׁ בעיר כרכמיש, שם התחולל קרב כרכמיש, אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִיעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה.
ג
"עִרְכוּ הכינו (קריאת הקרב של המצרים) מָגֵן וְצִנָּה סוג של מגן גדול, וּגְשׁוּ לַמִּלְחָמָה.
ד
אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים, וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים עם קסדות. מִרְקוּ השחיזו הָרְמָחִים, לִבְשׁוּ הַסִּרְיֹנֹת שיריון".
ה
מַדּוּעַ רָאִיתִי הֵמָּה חַתִּים נשברים מפחד, נְסֹגִים אָחוֹר, וְגִבּוֹרֵיהֶם יֻכַּתּוּ וּמָנוֹס נָסוּ, וְלֹא הִפְנוּ את פניהם אל מול האויב. מָגוֹר רק פחד מִסָּבִיב - נְאֻם יְהוָה.
ו
אַל יָנוּס הַקַּל קל הרגליים (מהמצרים, כי לא יצליח להמלט בריצה), וְאַל יִמָּלֵט הַגִּבּוֹר. צָפוֹנָה בצפון (יחסית לארץ ישראל) עַל יַד נְהַר פְּרָת כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
ז
מִי זֶה כַּיְאֹר יַעֲלֶה תיאור צבא מצרים העולה כמו מי היאור? כַּנְּהָרוֹת יִתְגָּעֲשׁוּ מֵימָיו?
ח
מִצְרַיִם כַּיְאֹר יַעֲלֶה וְכַנְּהָרוֹת יִתְגֹּעֲשׁוּ מָיִם. וַיֹּאמֶר: "אַעֲלֶה, אֲכַסֶּה אֶרֶץ צבא מצרים הגדול יכסה את הארץ (כמו מי היאור המציפים את הקרקעות), אֹבִידָה עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ.
ט
עֲלוּ בקריאה (ציווי) הַסּוּסִים וְהִתְהֹלְלוּ השתוללו הָרֶכֶב, וְיֵצְאוּ הַגִּבּוֹרִים עמים נוספים שהצטרפו למצרים: כּוּשׁ וּפוּט, תֹּפְשֵׂי מָגֵן, וְלוּדִים תֹּפְשֵׂי-דֹּרְכֵי קָשֶׁת".
י
וְהַיּוֹם הַהוּא לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת, יוֹם נְקָמָה, לְהִנָּקֵם מִצָּרָיו, וְאָכְלָה חֶרֶב וְשָׂבְעָה וְרָוְתָה מִדָּמָם, כִּי זֶבַח ה' יהרוג במצרים, כאילו הוא זובח אותם לסעודה לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ צָפוֹן אֶל נְהַר פְּרָת על יד נהר פרת (כמסופר בפסוק ו).
יא
עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי צמח מרפא (לנסות לרפא את פצעיך מהקרב), בְּתוּלַת בַּת מִצְרָיִם - לַשָּׁוְא (הרביתי) הִרְבֵּית רְפֻאוֹת, תְּעָלָה מרפא אֵין לָךְ.
יב
שָׁמְעוּ גוֹיִם קְלוֹנֵךְ, וְצִוְחָתֵךְ צעקתך מָלְאָה הָאָרֶץ, כִּי גִבּוֹר בְּגִבּוֹר כָּשָׁלוּ, יַחְדָּיו נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם.
{פ}
| "הִנְנִי פוֹקֵד אֶל אָמוֹן מִנֹּא" (כה) - מקדש בתבאי. במצרית עתיקה שמהּ של העיר הוא נֹּא אָמוֹן, שפירושו "עירו של אמון" |
יג
הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, לָבוֹא על שיבוא (בדומה לנבואה בסוף פרק מג), וכן ביחזקאל כט יט נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם.
יד
הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם, וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל, וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס. אִמְרוּ: הִתְיַצֵּב היה מוכן לקרב (הפניה היא לצבא המצרי) וְהָכֵן התכונן לָךְ, כִּי אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ.
טו
מַדּוּעַ נִסְחַף אַבִּירֶיךָ נדחפו (ונפלו) הפרשים שלך? לֹא עָמַד כִּי יְהוָה הֲדָפוֹ.
טז
הִרְבָּה כּוֹשֵׁל ה' גרם לכך שיהיו הרבה שיכשלו ויפלו, גַּם נָפַל אִישׁ אֶל על רֵעֵהוּ, וַיֹּאמְרוּ: 'קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל עַמֵּנוּ וְאֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה חרב האויב המשמידה אותנו'.
יז
קָרְאוּ שָׁם בקרב בו יפסידו המצרים: פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁאוֹן הוא רק עושה רעש, הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד אפילו לא הגיע בזמן לקרב.
יח
חַי אָנִי, נְאֻם הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ, כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים כפי שהר תבור ניכר בין ההרים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא וכפי שהר הכרמל ניכר בכך שמורדותיו מגיעות עד הים.
יט
כְּלֵי גוֹלָה כלים לקראת מסע לגלות (כגון מקל ותרמיל) עֲשִׂי לָךְ, יוֹשֶׁבֶת בַּת מִצְרָיִם. כִּי נֹף לְשַׁמָּה תִהְיֶה וְנִצְּתָה תחרב מֵאֵין יוֹשֵׁב.
{ס}
כ
עֶגְלָה יְפֵה־פִיָּה מִצְרָיִם, קֶרֶץ שחיטה מִצָּפוֹן בָּא בָא בוא יבוא (הבבלים מהצפון יגיעו לשחוט את מצרים).
כא
גַּם שְׂכִרֶיהָ שכירי החרב של מצרים בְקִרְבָּהּ - כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק גורלם יהיה כמו עגלים מפוטמים. כִּי גַם הֵמָּה הִפְנוּ הפכו את פניהם לאחור, נָסוּ יַחְדָּיו, לֹא עָמָדוּ, כִּי יוֹם אֵידָם הצרה שלהם בָּא עֲלֵיהֶם, עֵת פְּקֻדָּתָם ענישתם.
כב
קוֹלָהּ של מצרים שהיה רועם בתחילת המלחמה כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ יחלש וישמע כלחישת נחש, כִּי בְחַיִל יֵלֵכוּ הכשדים ילכו בכח וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ יבואו לקראת חיילי מצרים עם גרזנים כְּחֹטְבֵי עֵצִים.
כג
כָּרְתוּ יַעְרָהּ את צבא מצרים, נְאֻם יְהוָה, כִּי לֹא יֵחָקֵר אשר הוא כל כך גדול שאי אפשר לעמוד את גודלו, כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר.
כד
הֹבִישָׁה בַּת מִצְרָיִם, נִתְּנָה בְּיַד עַם צָפוֹן.
כה
אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הִנְנִי פוֹקֵד אֶל אָמוֹן מִנֹּא האליל אמון מהעיר נֹּא וְעַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם וְעַל אֱלֹהֶיהָ וְעַל מְלָכֶיהָ, וְעַל פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ.
כו
וּנְתַתִּים בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד עֲבָדָיו. וְאַחֲרֵי כֵן תִּשְׁכֹּן כִּימֵי קֶדֶם, נְאֻם יְהוָה.
{ס}
כז
וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל, כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם, וְשָׁב יַעֲקוֹב, וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד.
{ס}
כח
אַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, נְאֻם יְהוָה, כִּי אִתְּךָ אָנִי. כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה, וְאֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה, וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט ןגם אם אכה אותך בהתאם למגיע לך, וְנַקֵּה אך לאבד אותך לגמרי לֹא אֲנַקֶּךָּ.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל הַגּוֹיִם" (פסוק א) - כותרת ראשית לנבואות על עמים בפרקים הבאים (מו-נא)
- שני הפסוקים האחרונים מופיעים בשינויים קלים לעיל, פרק ל, פסוקים י-יא)